דרונט

מה קרה לדרונט / Daronet ?
חטא היוהרה, הירדמות בשמירה, או סתם חוסר מזל?


כותרת תמוהה פורסמה באתרים Ynet / ידיעות אחרונות ו כלכליסט:
“דרונט מפטרת 30 עובדים במקביל לגיוס 5 מיליון דולר. חברת האינטרנט הישראלית מפטרת כרבע ממצבת כוח האדם שלה בעקבות המשבר הכלכלי הפוגע בלקוחותיה המוסדיים.”
האמנם?

אין חוסר מזל בעסקים
עסקים טובים לא נבנים על מזל

הן הכותרת והן התוכן שונו בשני האתרים אך במעט לטובת מנועי החיפוש. ניתן לשער כי המקור הינו מערכת כלכליסט וידיעות אחרונות טרפה את השיירים – או להיפך. באמת לא משנה. אבל מה באמת קרה לענקית הישראלית משכירת האתרים, או מחכירת האתרים הגדולה בישראל? כמי שעוקבים אחרי חברת דרונט מתחילת שנות האלפיים, יכולנו לראות את קצב הצמיחה האגרסיבי של החברה הזו. אם תחפשו את הכתבה באמצעות העתקה הכותרת המודגשת כאן למעלה, על פי דרונט תקבלו את הרושם שימים כלכליים קשים פגעו בה לרוע ו”חוסר המזל”. כללים חדשים ושונים של תנאי אשראי ותשלום הצליחו “לטלטל” את חברה מיציבותה. האמנם? האמנם היתה דרונט יציבה כל שנים האלו. ובכן לשאלה הזו מספר תשובות אפשריות. לתשובות נגיע לפי הסדר.

רקע והסבר קצר:
דרונט “גילתה את אמריקה”

דרונט היתה מחלוצות “גילוי אמריקה” – תרתי משמע. דרונט פיתחה קונספציה מאוד אמריקאית של מערכת ניהול תוכן כוללת, מקיפה,  וסגורה היטב. בארה”ב הברית השיטה (עדיין) מצליחה, בישראל – לא בטוח. חברה מפתחת מערכת ניהול תוכן כוללת, מקיפה, אבל סגורה. ז”א הקוד רק שלה, המערכת מחולקת ומתפצלת לתתי מערכת/תת מערכות ניהול תוכן אשר זוכות לכל הכלים המתקדמים הדרושים לבעל אתר, ממשק ידידותי (אם היה ללקוח המזל..), מערכת לקידום אתרים מתקדמת (אשר בסופו של יום מקדמת יותר את החברה האם – במקרה דנן – דרונט), סטאטיסטיקה של נתוני התנועה באתר ועוד… בארה”ב הברית סוג השירות הזה עדיין קיים ומפותח מאוד, חברות גדולות – לדוג’  גודדי / Godaddy ואחרות מספקות סוג זה של שירות לקהל לקוחות גדול מאוד. אליה וקוץ בה: רוב הלקוחות של סוג השירות הזה, אינם בקיאים ברזי האינטרנט ולא ממש מבינים את סוג המוצר שהם מקבלים! מדובר בתת מערכת בלתי נפרדת ממערכת ניהול התוכן של הספקית, ולמעשה עם רגע החתימה על הזמנת מוצר וחוזה שירות, הופך הלקוח הנאיבי ל”שבוי נצח” בידי החברה הספקית. זהו. לדרונט כמו לחברות האחרות גם בישראל, סל שירותים ופוטנציאל רווח רחב מאוד מצרכים עתידיים של הלקוח אשר אינו יכול:
– למשוך את קבצי האתר שלו ולאחסנם היכן שירצה.
– ייקשה עליו למצוא שירות תמיכה מושלם מגורם חיצוני שאינו מכיר את המערכת שלו.
– ייקשה עליו לקבל שירותי תחזוקה שוטפים מגורם חיצוני, קרי – עדכוני תוכן, הטמעות שונות, קודים, סקריפטים וכו’…
– יכולתו לשדרג עיצובית ו/או טכנולוגית את האתר שלו מפרילנס או חברה אחרת מאחר והמערכת סגורה.
וקיימות מגבלות נוספות.

“תגובות של עובדי חברה בהווה ולשעבר – בגוף הכתבות
מספרות על הנהלה לא אמינה ועל נתונים מופרכים;
החל בשווי שוק אמיתי, מספר עובדים, ריווחיות נמוכה,
עיכוב בתשלומי משכורת חודשים אחורה, טכנולוגיה מיושנת,
ואף ביקורת על נפילתה ב”רשת המוסדית והממסדית”..

האם קשה להבין כיצד נקלעה חברה בסדר גודל של דרונט לקשיים? התשובה היא כן. קשה להבין כיצד חברה גדולה, עם מחזור הכנסות (שאגב אינו מעיד על רווחיות) כה גדול ושליטה על פלח שוק כה נרחב ועמוק נקלעת לקשיים. דרונט מנמקת כי הסיבה העיקרית למשבר היא החרפת המצב במשק ישראלי והרעת תנאי התשלום וקבלתו – תשלום השוטף שמתקבל מלקוחותיה הגדולים בשוק המוסדי / ממסדי שהורע, עד כדי כך שתזרים החברה נפגע קשות. זוהי תשובה לא רצינית שניתן להציג לאדם פרטי שאינו בקי ברזי עסקים, אך כל בר דעת יכול להבין כי הכתובת היתה על הקיר. חברה רצינית עם מחזור כספים גבוה עם אחריות גדולה לכלל לקוחותיה, עובדיה, בעליה השותפים – מתנהלת במשנה אחריות! עם כל הכבוד ללקוחות האסטרטגיים של החברה, אם חברות מוסדיות ואפילו ממשלתיות מרעות תנאי תשלום עליהן התחייבו יכולה היתה דרונט ממקום של אחריות פשוט לא לספק שירות. דרונט יכולה היתה להציג תנאי חידוש חוזה עם רף אשראי נוקשה יותר. דרונט יכולה היתה לוותר על לקוחות גדולים לא כדאיים – האצילות לא מחייבת!!!

משהו עמוק יותר ‘לא דפק’ בדרונט
גם הבנקים, ספקי האשראי, לא היו ממהרים לסגור אשראי לחברה
אשר תשלומים מגורמים ממסדיים יציבים מתאחרים להגיע אליה,
כי בסופו של יום הם מגיעים. וגם, הכל עניין של הסדרים.”
דרונט צריכה הית לגלות יותר אחריות לעובדיה ולקוחותיה. תחום האינטרנט והקמת אתרי אינטרנט אינו מתכווץ, הוא רק הולך וגודל (תשאלו את קבוצת זאפ דפי זהב). מחלקת שירות לקוחות גדולה וכבדה המטפלת בתיק לקוחות כבד בעצמו עם תמחור לקוי – בין אם הוא יקר מדי שגורם ללקוחות לדחות תשלומים, ובין אם הוא נמוך מדי אל מול לקוחות עסקיים קטנים – סביר להניח שהביא לסיום המסיבה. המסיבה מצידה בהחלט לא חייבת היתה להסתיים, מישהו בדרונט פשוט נרדם בשמירה, ואלי אף נח על זרי דפנת האולימפוס. יש לשער כי בישראל קיימות עוד מספר חברות הפועלות בשיטה זו, האם סיפורה של דרונט יציל אותן? אולי.

 

בשולי הדברים (או במרכזם)?

דרונט, בדומה לחברות נוספות בישראל, השליכה את יהבה על מערכות ניהול תוכן בשכירות חודשית, או מערכות ניהול תוכן בהחכרה כפי שאנו נוטים לקרוא להן. האם נפלה דרונט קרבן ליזמה ולקונספציה שלה בעצמה? לנו נדמה שזו אולי הסיבה הראשונה והעיקרית להתחלת התהליך. יופיה של האינטרנט הוא שהיא חופשית (אינטרנט = נקבה), כל הרעיון מאחורי האינטרנט עם הקמתה היה ולדעתנו נותר החופש לנסות. לנסות בעצמנו, לבד, או עם השקל (או הדולר) שלנו בעזרת מומחים. אבל אתרים, כמו “פרפרים” – הם “חופשיים”… מי שהקים מערכת ניהול תוכן והשכיר את שירותיה לאלה שברובם לא הבינו שברגע התחברותם לדרונט או לדומותיה, נישא בחתונה קתולית ונטל על עצמו סיכון. מניסיון אנו יודעים כי בעלי אתרים חשובה להם התחושה והידיעה כי במידה והם לא מרוצים משירות של ספק, יש להם את כל הגמישות והאפשרות לקבל תמיכה, תחזוקה, אחסון וכו’ – מכל גורם או מקום אחסון אחר. אצל דרונט, השאר כבר קרה מעצמו.

קולגות שלנו ליהגו ומלהגים לא פעם:
“כן, אנו עובדים עם העירייה/משרדי ממשלה/ המועצה האזורית
אמנם שוטף + 180/120/90, 
אבל התשלום בסוף מגיע. ברזל…
מה, אתם לא עובדים עם מוסדות?
לא (התנצלנו): אז זהו, שכמעט ולא.. ואם כן, אז רק בתנאים שלנו
מי שרוצה שירות טוב ומסור מעסק יציב, שיפנים שעליו לשלם”
ספק שירות הוא לא בנק. ומוטב לו שלא להיות אחד כזה. ניתן לאפשר אשראי סביר, תקופת התנהלות של מחלקות הנהלת החשבונות של הלקוח ועוד קצת, אבל האשראי המופלג הזה שמוסדות נוטלים לעצמם על גבם של עסקים קטנים יחסית, יש לו מחיר יקר. יקר מאוד. זה מתחיל “בקטנה”, לא שמים לב, בהמשך זה גדול, מודיעים של שינוי קל בתנאי התשלום, סוג של הרדמה קלה, ועד שהספק מבחין במה שקורה הוא כבר שקוע עמוק בתוך “לופ” בעייתי מאוד.

מה יהיה?
קשה לדעת בוודאות. וגם קשה לצפות שדרונט תקרוס כמגדל קלפים. לדרונט רזרבה של לקוחות ועובדים רבים מספיק כדי לצעוד על גבם בדרך לשרידה. אבל ברמת פוטנציאל, סביר יותר כי משקיע מתאים, לא גדול מידי ולא בעזרת יותר מדי כסף, יידע להשתלט על החברה ולבצע בה שינויים מערכתיים וטכנולוגיים.
אגב את המחיר, שוב כנראה, ישלמו לקוחות החברה ועובדיה.

 

:רשם
שמואל עצמון
מנכ”ל אינטרנטיק
כל הזכויות שמורות

 

סגור לתגובות.