ההחלטה והבחירה – איך מגיעים לזה?
או במילים אחרות ליילד עסק
ליילד את עצמכם עסקית (מחדש)
אז יש לכם היסטוריה על הגב ששייכת לאתמול או לפני שנה. כבר תקופה איקס שאתם מסתובבים עם ראש מלא במחשבות מנקרות. סגרתם עסק כושל, פוטרתם ממקום עבודה, חלילה בעיה בריאותית ששינתה את עולמכם באחת (לי זה קרה), או אולי פשוט נמאס לכם לגמרי מ"קריירה" חסרת תכלית ואתגר בחיים ואתם רוצים קצת יותר וכו'…
לא אתעמק בסנריואים אפשריים, כי הרי לכל אחד רץ הסרט שלו במוחו, אבל דבר אחד בטוח, מהיכן שזה לא בא; ראיתם משהו מדליק באינטרנט, ראיתם עסק מצליח של חבר, יש לכם רעיון סטארטאפי, הלכתם לייעוץ עסקי ועוד לרוב.. הזמן לא עומד מלכת ואף אחד ובמיוחד הבנק לא מחכה לכם. יש לכם "רשימת פוטנציאלים" ו…. ומה?
אז יש לכם רשימה עימה אתם מסתובבים כמה שבועות, מספר חודשים, שנה? זהו חברים גם זה כבר יותר מדי, אז אכלתם את החסכונות שאפשרו לכם את תקופת הפאוזה, ימי החסד למחשבה, אבל זהו, זה נגמר, עכשיו צריך – "To get down to business" !!!
אז תחליטו כבר: הבעיה האמיתית
נכון, זה נשמע פשוט להגיד, פשוט במילים, אבל איך עוברים למעשים? על פי רוב לא תהיה לכם ברירה, הרי בסופו של יום אם לא תחליטו בעצמכם, המציאות תחליט בעבורכם וסביר מאוד שתחזרו בדיוק לנקודת ההתחלה, רק במצב גרוע הרבה יותר. לכן חברים, הגעתם לשלב "ביצי היען" או "הואבוס חמינדוס" (Huevos haminados) – שלב ההבשלה, ואתם צריכים להחליט. יש שיטה להחליט? כן. כל מיני. הכי מטורף זו שיטת ה"אן דן דינו". אחרי זה שיטת ה"הבה וניזכר בחלום הילדות הכי נאיבי שלנו"… תתפלאו, במקרים רבים יש במקום הזה הפתעה גדולה או גילוי (מחודש) שבעצם החלום הזה, הוא החלום האמיתי שלכם, שאתם מתחברים אליו מתוך נשמתכם ובעצם הוא כלל לא נגוז. פשוט לא האמנתם מספיק, ושיעור הטכנולוגיה או סיעוד בתיכון פשוט ניתב אתכם לעולם המסגרות, מלאכת יד, מסלול אחיות, או קלדנות. ובעצם לא עצרתם לרגע להקשיב לקולות המתעמעמים של הלב שהוסוו בשטיפה מוחית של אלה שאמרו לך מה טוב בשבילך. נשמע הגיוני? לא כל כך. אפילו טרגי במידה. היכרתם מישהו מתחום מסוים שחשף לכם לרגע עולם שלא הייתם מודעים אליו, ראיתם סרט בערוץ 8, תוכנית אקטואליה או כתבה על תחום חדש טרנדי מעניין. באמת לא משנה איך הגעתם לכך. הנקודה העיקרית שיש לכם רשימה ועכשיו תעשו החלטה.
נשמע מסובך או מפחיד? טוב, וזה עוד שלב ה"פינאטס".. אוקיי הבנתם. אתם מוכנים לבחור, ו….אימאל'ה: עשיתם בחירה. בחרתם.
אז מה עושים הלאה?
אהה!!!…. הגעתם לשלב הנעילה. שלב הנעילה העצמית. שלב האל חזור… רועדים מה תגיד הסביבה? מהמבוכה, מהבושה, או מהאין ברירה – זה לא משנה. קדימה, לנעול!!!
תעברו למצב נעילה: תגידו לכל אחד ובקול רם!!!
בכל מקום בכל מצב
תזהו לקוח פוטנציאלי ברחוב, בתור בדואר, בבנק, בסופר, במוסך
תספרו על עצמכם, מה אתם עושים והכי מטורף – תגידו שאתם הכי טובים ממש!
תעשו את זה משחק. משחק כייפי. הדבר שיהפוך למשחק החיים שלכם.
זה לוקח רגע אחד של עצבי ברזל או מעבר ל"מוד" התאבדותי. אתם יודעים שאתם כבר שמה, במקום הזה. החלטתם שרירותית או תודעתית מה אתם רוצים לעשות. בחרתם. ועכשיו כבר חייבים (תרתי משמע..), או שפשוט ראה זה פלא, עם ריח האוכל בא התיאבון. בתוך התהליך הזה, קורה דבר מעניין. צורת החשיבה החדשה, המיקוד, ההתמקדות במטרה, סיגלתם לכם עצבי ברזל, אתם כבר כל כך "רעבים", העיניים שטופות אדום והרצון לטרוף הוא אדיר. בלי מודע חברים עברתם לסטאטוס חדש אותו לא היכרתם עליו לא ידעתם: שלב האימון העצמי – אימון עצמי. חברים, עשיתם סוף כל סוף את הצעד האמיתי לקראת האני החדש שלכם. במקום הזה נחשפים ומתגלים כוחות גדולים, עליהם לא ידעתם ואותם לא היכרתם אצל עצמכם. ברוכים הבאים להתחלה. אבל רגע, עוד לא. זה עוד לא קרה. חסר משהו ומה זה הדבר הזה?
שלב ההצהרה
טקס ההתחייבות לעצמכם
אז עכשיו אעבור לשלב ה"מובאות" העצמיים שלי, עוזב את הסיסמאות ואספר חלקיק קטן אבל מהותי ביותר בהיסטוריית העסקים שלי ובאמת, ממש בתמצית: לפני 12 שנה שותפתי ואנוכי היינו במצב של מצוקה מסוימת מצוקה קיומית. חיפשנו עצמנו. חיפשנו פיתרון, חיפשנו מוצא. בלי להיכנס לפרטים, בתוך תהליך מסוים הבנתי שאני הולך לעשות אינטרנט וסיפרתי לשותפה היקרה. "אבל מה אתה יודע על אינטרנט, ומי יעשה לך אינטרנט ואיך בכלל.. ומה.. ומי"… עניתי שנראה לי מעמקי רוחי שזה הדבר, זה מה שמדבר אלי, יש שם עתיד ואני רוצה להיות חלק ממנו. "אז איך בכל זאת היא שואלת, איך בכל זאת תתחיל"? "אני אצהיר" אמרתי לה "בפני כל אחד שזה העסק שלי, שזה מה שאני עושה, אני אצהיר שאצלי יוכלו לקבל את הטוב ביותר בעולם". זהו חברים וזה בדיוק מה שהתחלתי לעשות ולהיות.
זהו חברים מזל טוב, עברתם בהצלחה את שלב הנעילה. שלב הנעילה העצמית.
השבח לאל וברוך השם – אתם "נעולים".
ברוכים הבאים לעולם הנעול ולמען רחמי שמיים זהו זמן נפלא לתפילת נעילה.
במו פי, בלשוני התחלתי לעשות את קמפיין הלשון הראשון שלי. ותאמינו לי הוא עבד טוב יותר מקמפיין גוגל בשלב הזה. השאר היא כבר היסטוריה של 12 שנים. אז מה קרה פה בעצם? נוצר כאן תהליך של חשיבה, הנעה לפעולה עצמית, כח אמונה בעצמך, בכושר הבחירה וההחלטה שלך. ומאותו רגע בו הצהרת על מי שאתה ומה שאתה עושה; ברוך הבא הגעת לנקודת האלחזור, חברים יקרים, אתם הגדרתם מי אתם, אתם החלטתם ואתם עסק, אתם מוצר, אתם בעניינים. כן, נכון, בלי לקוח אחד (עדיין..) ובלי עבודה. אבל, אתם עסק. ואין שום משמעות לעובדה שאין לכם עדיין לקוח אחד, ושהעולם סביבכם כולו מרים גבה. אתם כבר שם אתם מעבר לזה וחזקים מכל מרימי הגבה, שבעצם אתם בעצמכם הייתם שייכים אליהם תמול שלשום. מרימי הגבה הם אתם של אתמול ורק אתם יודעים עכשיו שהרמת גבה היא סטאטוס סופני של מה שהייתם אתמול.
אז מה הלאה? מבטיח לכתוב בקרוב (או אולי לא ממש בקרוב), אבל בינתיים אם דיבר אליכם, ורציתם לשמוע עוד קצת, או כלים נוספים לעבור את התהליך האמיתי היחיד בעולם להיכנס לעולם העסקים הפרטיים, בלי בולשיט, בלי השקעות גדולות, בלי עיוורון או פחד וכמעט בלי סיכונים, אתם מוזמנים לפנות אלי באמצעות פנייה בצור קשר בלבד. בלי טלפונים בבקשה כי אני עובד. תודה.
